
ספר חובה לכל סטודנט לתקשורת הוא "המדיה כשלוחות של האדם (הבנת מדיה)", עבודה קלאסית של התיאורטיקן הרברט מרשל מקלוהן (1911-1980). באחד המודלים התיאורטיים של הספר אנו מוצאים את הקביעה – המדיום הוא המסר – בו המחבר מנתח את האפקטיביות הטכנית של התקשורת במונחים של רגישות אישית וקולקטיבית.
המסר הוא לא רק תוכן, אלא "עיסוי נפשי" שהתקשורת מביאה לידי ביטוי כתחושות אנושיות. מקלוהן מאמין שבשל העידן האלקטרוני, הסביבה תמיד נוצרת בצורה חדשה דרך המכשירים. המכונות יוצרות סביבה חדשה בהשראת סביבה ישנה, המשמשות ממשק לתהליך המסגרת מחדש.
במציאות שבה אנשים מחוברים יותר ויותר, הסמארטפונים הם המכשירים שמחברים אותנו לתהליך הזה, ומושכים תשומת לב אנושית למסכים שלהם. הקצר של אנימציה "חיים מעוקלים", שנוצר על ידי הבמאי והתסריטאי הסיני שי צ'נגלין, סאטיריזה את ההתמכרות שלנו לסמארטפונים, ומראה כי ההנחה של למקלוהן יכול להיות ממד מגוחך בחברה שלנו.
הבמאי הסביר שהרעיון שלו בא מהתבוננות יומיומית: "Bent over הפך לתוצאה של פיתוח מדע וטכנולוגיה מודרניים. אנשים מסתכלים בטלפונים הסלולריים ובטאבלטים ההייטק שלהם ומתמקדים רק בכף היד שלהם, ומתנכרים בהדרגה מהחיים הטובים ומהסביבה. "חיים מעוקלים" הוא ניסיון להשתמש בהומור אפל כדי לתאר את הסטטוס קוו החברתי ולהרהר בנושא." הסביר
האנימציה זכתה בפרס השנתי מ האקדמיה המרכזית לאמנויות יפות (סין) בשנת 2014 ולוקח את הרעיון של "שפשוף", מונח שמפגיש את המילים"מתנשנש" (סנוב) ו"טלפון” (טלפון) כדי לתאר את הפעולה של התעלמות ממישהו באמצעות סמארטפון. הקפד לבדוק את הסרטון למטה.
https://www.youtube.com/watch?v=PsH9wGB_Acs
מקור: Co.CREATE.
גלה עוד על Showmetech
הירשם כדי לקבל את החדשות האחרונות שלנו בדוא"ל.

